התיאור הקצר שיעלה להלן בשורות הבאות, מובא לצורך הדוגמה בלבד ולא כדי לנסות בבית, כלומר.. בכביש.
אתם מכירים אותם. הנהגים שמופיעים לכם במראה הקדמית. הם באים מאחור, ואז הם משתקפים במראה הימנית, וכהרף עין אופס.. הם במראה השמאלית, והנה כמו רוח סערה הם חותכים מימין ולא נותר לכם אלא לעקוב בעיניים קמות ובפה פעור אחרי לוחית הרישוי המתרחקת שמשתחלת הלאה בתור המכוניות, במיומנות חצופה המעוררת התפעלות ורוגז.
זו אומנות נהיגה בשטח בנוי.
נהג נורמלי רואה כביש עמוס, מבין את העניין ומאט. הוא יודע שבמצב הזה, כשכל הנתיבים מלאים בכלי רכב אי אפשר להאיץ, אין לאן לדהור כשכל סביבך מלפנים מהצד ומאחור מלא בנהגים.
אבל לא כל נהג מבין את זה, במיוחד לא ההוא שממהר מאוד. אי אפשר לדהור – למה? כי הנתיב תפוס? אין בעיה, נעבור לזיגזג.
הזיגזוג מאפשר לנצל חללים כמעט בלתי נראים בכביש, חללים נפתחים-נסגרים. אין באמת מקום, הכל תפוס, אבל בגלל הפרשי מהירויות בין כלי הרכב נוצרים כל הזמן, מימין ומשמאל, חללים, ואם אתה מזגזג בין הנתיבים אתה יכול לנצל אותם היטב.
עזבו את זה שבסופו של דבר הנהג המופרע מגיע אתנו לאותו רמזור אדום, מקסימום הוא הרוויח עוד שני כלי רכב ושרף המון המון דלק, ולכן זה לא כדאי…
אבל יש תחום אחר, שם מומלץ לאמץ בחום את הסגנון המתואר לעיל. ניצול הזמן.
אנחנו כל הזמן מרגישים שאין לנו זמן, ובאמת אין לנו, כי הזמן תפוס – מה לעשות! לזמן יש טבע מרגיז להתמלא, בערך כמו הטבע שיש למשטחים חלקים ומאוזנים לצבור חפצים וגרוטאות.
הדרך הטובה ביותר לנצל זמן היא פשוט לנצל אותו, כלומר.. לא להמתין שיהיה לי כביש פתוח, אלא לקפוץ מיד פנימה אל החלל הקטן שנוצר לי, לא משנה מימין או משמאל. רק כך תתקדם.
מצאת רגע פנוי? אל תחשוב מה הכי כדאי לעשות בו, פשוט תמלא אותו באיזה מעשה טוב. תגרוס משהו – משנה פרק תהילים קטע גמרא, דקה של התבודדות. מצאת חצי שעה ריקה, משהו שלא תוכנן מראש – שלוף מהכיס ספר ותדחוף אותו פנימה אל החצי שעה הריקה. אין לך ספר? לכן כדאי שיהיה לך, שים בכיס, באוטו, בתיק, משהו שיוכל להעניק לך תכנים טובים לחללי זמן שנוצרים להם לפתע פתאום.
הזמן הוא בריאה מופלאה של ה’, כל כך קשה למצוא אותו כששואלים איפה הוא, כל כך קל למצוא אותו כשחוטפים את מה שיש ממנו.